נושא העבודה שלי הוא הפרטיות שלנו ברשת האינטרנט והאופן בו למעשה בעקבות עלייתה על רשת האינטרנט והשימוש המוגבר שלנו בה קיימים נזקים שמתקמיים כאשר פרטיותנו למעשה מופרת, ברגע שמסה אדירה של פרטים אישיים שלנו מגיעים אליה.
למעשה קיימים בסיסי נתונים, שהם מאגרי מידע אשר אוספים בתוכם מידע שנתנו על עצמנו באינטרנט וברשתות החברתיות, שהרשתות החברתיות משתמשות בהם על מנת ל"הגיע אלינו"- ז"א להתאים את התוכן שיפרסמו לגולש מסוים. לדוגמא גוגל- גוגל היא היא חברת ענק ורשת חברתית בפני עצמה והיא הפופולרית ביותר בקרב גולשי האינטרנט בכל העולם (שהם למעשה כמעט כולנו) והיא גם בעלת המידע הכי גדול עלינו-גוגל מחזיקה ביוטיוב, בוויז, בג'ימייל ובראש ובראשונה במנוע החיפוש שלה- שדרכו היא אוספת נתוני גלישה וחיפוש וכך מתאימה את סוג הפרסומות שהגולש יקבל על מנת שידברו אליו, בגלל החזקתה בוויז למעשה בגוגל יודעים גם איפה היית עם הרכב בפעם האחרונה שהשתמשת בו וביוטיוב היא יודעת איזה מוזיקה אתה שומע, דרך נתוני החיפוש והגלישה גם כן.
אנו עדים למעשה לכך שהפרטיות בעידן הדיגיטלי עוברת תהליכים שלאט לאט מפרים אותה, באופן שעובר דרך ה"ראדר" שלנו- רוב האוכלוסייה שמשתמשת בשירותיה של גוגל לא מודעת לכך.
דפוס פעולה דומה מתקיים גם אצל חברות אשראי דרך הדיגיטל.
הדילמה באה לידי ביטוי דרך דוגמאות אלו, אופן הפעולה היומיומי שלנו באינטרנט רצוף בשאלות אתיות אלו אשר יש שיגדירו כמכשול לשמירה על הפרטיות בעידן הניו מדיה.
למעשה קיימים בסיסי נתונים, שהם מאגרי מידע אשר אוספים בתוכם מידע שנתנו על עצמנו באינטרנט וברשתות החברתיות, שהרשתות החברתיות משתמשות בהם על מנת ל"הגיע אלינו"- ז"א להתאים את התוכן שיפרסמו לגולש מסוים. לדוגמא גוגל- גוגל היא היא חברת ענק ורשת חברתית בפני עצמה והיא הפופולרית ביותר בקרב גולשי האינטרנט בכל העולם (שהם למעשה כמעט כולנו) והיא גם בעלת המידע הכי גדול עלינו-גוגל מחזיקה ביוטיוב, בוויז, בג'ימייל ובראש ובראשונה במנוע החיפוש שלה- שדרכו היא אוספת נתוני גלישה וחיפוש וכך מתאימה את סוג הפרסומות שהגולש יקבל על מנת שידברו אליו, בגלל החזקתה בוויז למעשה בגוגל יודעים גם איפה היית עם הרכב בפעם האחרונה שהשתמשת בו וביוטיוב היא יודעת איזה מוזיקה אתה שומע, דרך נתוני החיפוש והגלישה גם כן.
אנו עדים למעשה לכך שהפרטיות בעידן הדיגיטלי עוברת תהליכים שלאט לאט מפרים אותה, באופן שעובר דרך ה"ראדר" שלנו- רוב האוכלוסייה שמשתמשת בשירותיה של גוגל לא מודעת לכך.
דפוס פעולה דומה מתקיים גם אצל חברות אשראי דרך הדיגיטל.
הדילמה באה לידי ביטוי דרך דוגמאות אלו, אופן הפעולה היומיומי שלנו באינטרנט רצוף בשאלות אתיות אלו אשר יש שיגדירו כמכשול לשמירה על הפרטיות בעידן הניו מדיה.
מסקירת הספרות עולה כי הפרופיל ה"דיגיטלי" שלנו שנוצר בעקבות כרטיס האשראי, טלפון נייד, נתוני גלישה וכרטיסי מועדון ונשמר במאגר האינטרנטי, על פי מאמר זה פרופיל זה נוצר ללא ידיעתנו וללא אישורנו וכן דבר זה הוא הדילמה האתית העיקרית שנשאלת לאורך כל העבודה, וזוהי השאלה שמבקשת לחקור את הנושא ואת כל מה שכרוך בו מסביב (שאלות משפטיות וכ"ו).
המסקנה העיקרית אליה הגעתי במהלך העבודה, כי שמירת הפרטיות ברשת היא משימה מורכבת שלא תמיד הרשת עצמה עומדת בה וגם אנו המשתמשים ברשת לא עומדים בה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה